זמני כניסת שבת ויציאת שבת

לא, וגם אין מה לשלוח. כל החישוב האסטרונומי מתבצע בדפדפן שלכם, מתוך קוד שנטען עם הדף. הכלי גם לא מבקש הרשאת מיקום ולא משתמש בגיאולוקציה: רשימת היישובים מוטמעת בדף עצמה, ואתם בוחרים ממנה. באתר שמתגאה בכך שהוא לא אוסף כלום, בקשת הרשאת מיקום הייתה סתירה פנימית.

הכלי מחשב זמנים אסטרונומיים ואינו פוסק הלכה. בקהילות שונות נהוגים זמנים שונים — היעזרו בלוח של הקהילה שלכם. מה שהכלי כן עושה הוא להראות לכם בדיוק לפי איזו הנחה כל מספר חושב, כדי שתוכלו להשוות אותו ללוח שאתם סומכים עליו ולראות מאיפה נובע הפער.

כמעט תמיד מאחת משתי סיבות. הראשונה היא מספר הדקות לפני השקיעה: 20 הן המקובל ברוב הארץ, בירושלים נהוג 40, ויש קהילות שנוהגות 18 או 30. הבורר בכלי מאפשר לבחור. השנייה היא גובה היישוב: הכלי מחשב כברירת מחדל את השקיעה הנראית מגובה היישוב, ולוחות אחרים מחשבים "שקיעת מישור" בגובה פני הים. בירושלים ההפרש בין שתי השיטות הוא ארבע דקות שלמות, ואפשר לעבור ביניהן בסימון שמתחת לבוררים.

מי שעומד גבוה רואה מעבר לאופק הגאומטרי, ולכן השמש נעלמת אצלו מאוחר יותר. ירושלים יושבת בגובה 754 מטר, וזה מאחר אצלה את השקיעה בכארבע דקות לעומת החישוב ברמת הים. התיקון מניח שהאופק המערבי נמצא בגובה פני הים — הנחה סבירה בירושלים, ופחות סבירה ביישוב שיושב בבקעה מוקפת הרים. לכן ביישובים שגובהם אפס או שלילי, כמו טבריה ובית שאן, הכלי לא מחיל תיקון בכלל ואומר זאת במפורש.

שיטת המעלות, שהיא ברירת המחדל, מחשבת את הרגע שבו מרכז השמש נמצא 8.5 מעלות מתחת לאופק — בישראל זה נופל בערך 40 דקות אחרי השקיעה, ומשתנה מעט לפי העונה. שיטת הדקות הקבועות מוסיפה 42 דקות לשקיעה בלי תלות בעונה. שיטת רבנו תם מוסיפה 72 דקות, והיא המחמירה מבין השלוש. הכלי מציג את שלושתן זו לצד זו כדי שההפרש יהיה גלוי.

ההיסט של ישראל אינו קבוע: בסוף מרץ הוא הופך ל־3+ ובסוף אוקטובר חוזר ל־2+, והתאריכים המדויקים משתנים משנה לשנה. הכלי לא מניח היסט קשיח אלא שואל את מנגנון אזורי הזמן של הדפדפן מה ההיסט באותו רגע בדיוק, ולכן הוא נכון גם בשבת שנופלת על מועד המעבר. בכרטיס התוצאה כתוב במפורש אם הזמנים בשעון קיץ או בשעון חורף.

אין הבדל — שני הביטויים מתארים את אותו רגע בדיוק, סיום השבת. "צאת השבת" הוא הקיצור של "צאת הכוכבים", שהוא הסימן שקובע את הרגע, ו"יציאת שבת" הוא הניסוח הרווח יותר בדיבור ובחיפוש. תמצאו את שניהם בלוחות ובאתרים, ולפעמים גם "מוצאי שבת" — שמתייחס לערב שאחרי השבת בכללותו ולא רק לרגע המדויק. ההבדל שבאמת משנה אינו בניסוח אלא בשיטת החישוב: בין צאת הכוכבים לרבנו תם יש כחצי שעה, ושלוש השיטות מוצגות כאן זו לצד זו.

החישוב מיישם את אלגוריתם מיקום השמש של NOAA, שהוא סטנדרט מקובל ומדויק בקווי הרוחב של ישראל עד כדי שניות בודדות. הזמנים נבדקו מול ערכים מפורסמים לתל אביב, לירושלים ולחיפה בקצוות השנה ובאמצעה. מה שנשאר מחוץ לחישוב הוא הטופוגרפיה המקומית: הר או בניין שמסתירים את השמש מקדימים את השקיעה בפועל, ואת זה שום נוסחה לא יודעת לדעת.