לאן מתפללים — כיוון התפילה לירושלים, מהבית, מהמלון ומחו״ל
מתל אביב פונים לדרום־מזרח, מחיפה כמעט לדרום ומאילת לצפון. בחו״ל השאלה מסתבכת — מניו יורק הקו הקצר ביותר לירושלים יוצא דווקא לצפון־מזרח. המדריך מסביר מאיפה הכלל מגיע, היכן נחלקו הפוסקים, ומה הכלי מחשב.
מאת כלים אונליין פורסם:
רוצים לדלג ישר לכלי?
לאן לפנות בתפילה — מצפן לירושלים מכל מקום. הכול קורה בדפדפן שלכם — הקובץ לא נשלח לשום שרת.
כיוון תפילההתשובה הקצרה
מתפללים לכיוון ירושלים, ובתוכה למקום המקדש וקודש הקודשים. מי שבחוץ לארץ פונה לארץ ישראל, מי שבארץ פונה לירושלים, ומי שבירושלים פונה להר הבית.
בישראל אין לכך “כיוון אחד”: כל יישוב פונה לירושלים מהצד שלו. מתל אביב הכיוון הוא דרום־מזרח, מחיפה כמעט דרום, מבאר שבע צפון־מזרח, ממעלה אדומים מערב. כלי כיוון התפילה מחשב את הכיוון מכל יישוב, מכל עיר בעולם ומהמיקום של הטלפון, ובטלפון מציג גם מצפן חי.
מאיפה הכלל מגיע
המקור הוא בתפילת שלמה בחנוכת המקדש: “וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם” (מלכים א ח, מח). גם דניאל, בגלות בבל, התפלל כשחלונותיו פתוחים “נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם” (דניאל ו, יא).
הגמרא בברכות (ל ע״א) מסדרת את הכלל בשלבים: העומד בחוץ לארץ מכוון את לבו כנגד ארץ ישראל, העומד בארץ כנגד ירושלים, העומד בירושלים כנגד המקדש, והעומד במקדש כנגד בית קודשי הקודשים. ומסכמת שכך נמצאים כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד.
השולחן ערוך פוסק כך (אורח חיים צד, א), ומוסיף שגם מי שבחוץ לארץ “יכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים”. העמידה מול ירושלים נוגעת בעיקר לתפילת העמידה; בשאר חלקי התפילה אין הקפדה כזו.
ומה עם “מזרח”?
רבים רגילים לומר שמתפללים למזרח, וקיר בית הכנסת שמול ירושלים נקרא “מזרח” גם כשהוא בכלל לא במזרח. המנהג נולד באירופה, והרמ״א מסביר אותו במפורש: אנו מחזירים פנינו למזרח “מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל” (אורח חיים צד, ב). כלומר, המזרח מעולם לא היה המטרה — הוא היה הדרך לירושלים מאירופה.
מכאן שמי שנמצא במקום אחר צריך לחשב מחדש. ממוסקבה ומקייב ירושלים כמעט בדרום, מיוהנסבורג בצפון, ומדובאי, מהודו ומתאילנד במערב או בצפון־מערב. בישראל עצמה “מזרח” נכון רק במקרה, למשל באשדוד.
בבית, בבית הכנסת ובכותל
בבית פשוט עומדים מול הכיוון. מי שמתפלל קבוע באותו חדר יכול לבדוק פעם אחת, לסמן לעצמו קיר או חלון, ולא לחשב בכל תפילה.
בבית הכנסת נוהגים לבנות את ארון הקודש בקיר שמול ירושלים, וכולם פונים אליו. ומה אם הארון נבנה בכיוון לא מדויק? בפניני הלכה מובא שהעיקר הוא ירושלים, אבל מי שכל הציבור סביבו פונה לארון — לא ייפרד מהם, אלא יעמוד איתם ויטה את ראשו לכיוון ירושלים. יש גם פוסקים שמקפידים שלא לעמוד עם הגב לארון. זו בדיוק שאלה שעונים עליה מול הרב והקהילה, ולא מול מצפן.
בכותל מי שעומד מול האבנים פונה מזרחה, אבל מקום קודש הקודשים צפונית לכך. לכן נהוג לצדד מעט שמאלה. גם הכלי, מרחבת הכותל, מראה כיוון צפון־מזרח.
כשאין שום דרך לדעת — בלי מצפן, בלי שמש ובלי טלפון — השולחן ערוך פוסק שמתפללים לכל כיוון ו“יכוין לבו לאביו שבשמים” (אורח חיים צד, ג). ומי שגילה אחר כך שטעה בכיוון, אינו חוזר על התפילה.
בדיוק, או בכיוון הכללי?
הפוסקים נחלקו עד כמה צריך לדייק. יש אחרונים — ובהם הלבוש ובעקבותיו המשנה ברורה — שדרשו לכוון בדיוק נגד ירושלים. ויש, ובהם ערוך השולחן, שהסתפקו בכיוון הכללי. במנהג בתי הכנסת במזרח אירופה העדיפו לעתים שהציבור כולו יעמוד באותו כיוון על פני דיוק של כל יחיד.
המשמעות המעשית: סטייה של כמה מעלות אינה מה שמבדיל בין תפילה נכונה לתפילה פסולה. הכלי מציג את הכיוון בדיוק של מעלה, כי זה מה שהגאומטריה נותנת — ההחלטה כמה לדקדק בו היא שלכם ושל הרב.
למה מניו יורק הכיוון הוא צפון־מזרח
זו השאלה המפתיעה ביותר. במפה רגילה ירושלים נמצאת מניו יורק כמעט מזרחה, ומעט דרומה — כ־96 מעלות. אבל כדור הארץ עגול, והקו הקצר ביותר בין שתי הערים (מעגל גדול) יוצא מניו יורק לכיוון צפון־מזרח, כ־54 מעלות, עובר מעל האוקיינוס האטלנטי והולך ומתעקל דרומה. זה גם המסלול שבו טסים מטוסים. במפה שטוחה הקו הזה נראה כקשת, ולכן הוא נראה “לא נכון” — אבל על הגלובוס הוא הישר.
הקו שנראה ישר במפה נקרא קו רומב: הוא שומר על אותו כיוון מצפן לכל אורכו, ולכן מצייר זווית קבועה עם כל קווי האורך. הוא ארוך יותר, ומניו יורק הוא כמעט מזרחה.
איזה מהם קובע לתפילה? כאן נחלקו הפוסקים:
- הקו הקצר ביותר. בשולחן ערוך הרב (אורח חיים צד, ב) ואצל פוסקים נוספים, כפי שמסוכם במאמר של בית חב״ד, הכיוון נקבע לפי הדרך הקצרה ביותר. לפי זה באמריקה יש לפנות לצפון־מזרח. בדורות האחרונים כתב הרב יחיאל זילבר (בירור הלכה) שקהילות באמריקה אינן צריכות לפנות למזרח, והרב יוסף ווייזנפלד, שחיבר ספר על השאלה, כותב שהכיוון הנכון מניו יורק הוא צפון־מזרח — שמזרח “קרוב מספיק”, אבל בית כנסת הפונה לדרום־מזרח כבר עשוי להיחשב טעות.
- הקו שבמפה. יש שהביאו ראיה מהלבוש לחשב לפי הכיוון הקבוע של המפה, ויש שכתבו שכשהמנהג הוא “מזרח”, די בכיוון הכללי, כדעת ערוך השולחן.
הכלי אינו מכריע. הכיוון הראשי שהוא מציג הוא הקו הקצר ביותר, כי זה הכיוון הגאומטרי ל“נקודה אחת” — מה שהגמרא מתארת ככל ישראל המכוונים את לבם למקום אחד. כשהשיטות נבדלות ביותר משלוש מעלות, הוא מציג לצדו גם את הכיוון במפה. בישראל, ואפילו בקפריסין, ההבדל ביניהן קטן מעשירית מעלה, ולכן השאלה הזו פשוט אינה קיימת.
| מאיפה | הקו הקצר ביותר | הקו שבמפה |
|---|---|---|
| ניו יורק | 54° — צפון־מזרח | 96° — מזרח |
| לוס אנג׳לס | 24° — צפון־צפון־מזרח | 91° — מזרח |
| לונדון | 114° — מזרח־דרום־מזרח | 127° — דרום־מזרח |
| מלבורן | 287° — מערב־צפון־מערב | 304° — צפון־מערב |
| תל אביב | 128° — דרום־מזרח | 129° |
המטרה: היכן בדיוק
הכלי מכוון אל אבן השתייה, הסלע שבלב כיפת הסלע בהר הבית, שלפי הדעה הרווחת עליה עמד קודש הקודשים. יש חוקרים שממקמים את קודש הקודשים עשרות מטרים צפונה או דרומה משם.
מחוץ לירושלים זה אינו משנה דבר: מתל אביב, הפרש של מאה מטר בנקודת היעד מזיז את הכיוון בעשירית מעלה. אבל ליד הר הבית זה כבר משמעותי, ולכן הכלי אומר במפורש כשאתם קרובים פחות מקילומטר, ובמרחק של פחות ממאה מטר הוא אינו מציג כיוון כלל.
גם מרכז העיר אינו מספיק כשקרובים לירושלים: בתוך העיר עצמה הכיוון משתנה משכונה לשכונה, מגילה פונים לצפון־מזרח, מרמות לדרום־מזרח, מפסגת זאב כמעט דרומה ומהר הזיתים מערבה. בירושלים ובסביבתה השתמשו ב“המיקום שלי”.
המצפן בטלפון: שתי טעויות שכדאי להכיר
הצפון המגנטי אינו הצפון האמיתי. מצפן מצביע לקוטב המגנטי, ולא לקוטב הצפוני. בישראל ההפרש, הנקרא סטייה מגנטית, הוא כחמש מעלות מזרחה; בניו יורק כשלוש־עשרה מעלות מערבה, ובחלק מאמריקה הדרומית יותר מעשרים. הדפדפן בטלפון מוסר כיוון מגנטי, והכלי מתקן אותו לפי מודל השדה המגנטי העולמי WMM2025 של NOAA, במקום שבחרתם. מי שמשתמש במצפן רגיל יראה בכלי גם את הכיוון המגנטי.
מתכת ומגנטים משבשים. מגן טלפון עם מגנט, תושבת לרכב, רמקול, מחשב נייד או קורות ברזל בבניין — כל אלה מזיזים את המצפן בעשר מעלות ויותר. החזיקו את הטלפון שטוח והרחק מהם, ואם החץ קופץ, כיילו אותו בתנועה של הספרה 8 באוויר. כדאי לבדוק פעם אחת מול כיוון ידוע, למשל רחוב שהכיוון שלו מוכר לכם במפה.
בלי מצפן בכלל אפשר להסתדר עם השמש: בישראל היא בדרום בצהריים, זורחת במזרח ושוקעת במערב. את שעת חצות היום המדויקת ביישוב שלכם תמצאו בכלי זמני היום.
פרטיות
המיקום, אם תבחרו להשתמש בו, מתקבל מהדפדפן רק אחרי לחיצה ואישור. החישוב כולו נעשה בדפדפן: אין שרת שמקבל את המיקום, והוא לא נשמר ולא מתורגם לכתובת. גם נתוני המצפן אינם יוצאים מהטלפון.
מקורות
- תלמוד בבלי, ברכות ל ע״א
- שולחן ערוך, אורח חיים צד — סעיפים א–ג והגהת הרמ״א
- פניני הלכה, תפילה יז, ג — כיוון התפילה — בית הכנסת והכותל
- ישיבת הר עציון: Praying Towards Jerusalem — המחלוקת על הדיוק, ערוך השולחן והמשנה ברורה
- בית חב״ד: Why Do We Face East When Praying? Or Do We? — הקו הקצר ביותר מול המפה, ומקורות הפוסקים
- Jewish Press: Which Way to Pray? — ראיון עם הרב יוסף ווייזנפלד — אמריקה, הרב יחיאל זילבר ושאלת הדרום־מזרח
- ויקיפדיה: אבן השתייה — המיקום והדעות השונות על מקום קודש הקודשים
- NOAA: World Magnetic Model — מודל הסטייה המגנטית