מתי נכנסת השבת ומתי היא יוצאת — ואיך מחשבים את הזמנים
כניסת השבת ויציאתה נגזרות משעת השקיעה במקום שבו אתם נמצאים — ולכן הזמן משתנה בין ערים, בין עונות, ובין לוח ללוח. הנה מה שעומד מאחורי המספרים.
פורסם:
התשובה הקצרה
כניסת השבת היא זמן הדלקת הנרות: מספר דקות קבוע לפני השקיעה. ברוב הארץ נהוגות 20 דקות, בירושלים 40, בחיפה 30, ובחו“ל מקובל 18.
יציאת השבת היא צאת הכוכבים: הרגע שבו החשיך מספיק. כאן אין מספר אחד — יש שיטות, וההפרש ביניהן מגיע ל־40 דקות.
שני הזמנים נגזרים מאותה נקודה — השקיעה — ולכן כל דבר שמזיז את השקיעה מזיז גם אותם. כלי זמני השבת מחשב את השקיעה מהקואורדינטות של היישוב ומציג את שלוש שיטות היציאה זו לצד זו, כדי שההפרש יהיה גלוי ולא מוסתר.
למה כל עיר מקבלת זמן אחר
שלושה גורמים, וכולם גאוגרפיים.
קו אורך — מזרח שוקע ראשון
כדור הארץ מסתובב מזרחה, ולכן נקודות מזרחיות יותר יוצאות מאזור האור ראשונות — והשמש שוקעת שם קודם. כל מעלה של קו אורך שווה ארבע דקות. בין היישוב המערבי ביותר ברשימה שלנו למזרחי ביותר יש כמעלה אחת, כלומר כארבע דקות הפרש.
זו הסיבה שכל גוש דן מקבל כמעט את אותו זמן: תל אביב, רמת גן, פתח תקווה, חולון וכפר סבא נופלות כולן בתוך דקה אחת זו מזו.
קו רוחב — והוא מתהפך בין הקיץ לחורף
קו הרוחב לא מזיז את השקיעה בכיוון קבוע, אלא לפי העונה. בקיץ הצפון מאחר, ובחורף הדרום מאחר. ההבדל בין קצוות הארץ ממשי:
- בשבת של 21 באוגוסט 2026 — קריית שמונה שוקעת ב־19:18, ואילת ב־19:15.
- בשבת של 8 בינואר 2027 — קריית שמונה ב־16:48, ואילת ב־16:58. עשר דקות, בכיוון ההפוך.
שני המספרים האלה אינם ההשפעה של קו הרוחב לבדו: קריית שמונה היא גם המזרחית ביותר ברשימה, וגם גבוהה מאילת ב־133 מטר. אילו היו שתי הערים באותו קו אורך ובאותו גובה, הפער היה כארבע דקות בקיץ וכשמונה בחורף — באותם כיוונים.
גובה מעל פני הים
מי שעומד גבוה רואה מעבר לאופק הגאומטרי, ולכן השמש נעלמת אצלו מאוחר יותר. זה הגורם שהכי קל לפספס, ועליו בהמשך.
איך זה נראה בפועל
זמנים לשבת של 21–22 באוגוסט 2026, כפי שהכלי מחשב אותם (צאת השבת לפי ברירת המחדל, 8.5 מעלות):
| יישוב | שקיעה | הדלקת נרות | צאת השבת |
|---|---|---|---|
| ירושלים | 19:20 | 18:40 (40 דקות) | 19:53 |
| תל אביב–יפו | 19:18 | 18:58 (20 דקות) | 19:56 |
| חיפה | 19:19 | 18:59 | 19:56 |
| באר שבע | 19:19 | 18:59 | 19:54 |
| צפת | 19:21 | 19:01 | 19:54 |
| טבריה | 19:16 | 18:56 | 19:54 |
| אילת | 19:15 | 18:55 | 19:51 |
עמודת הדלקת הנרות מחושבת ב־20 דקות בכל היישובים חוץ מירושלים. בחיפה נהוג להקדים ל־30, כלומר ל־18:49, ועל כך בסעיף הבא.
שימו לב לזוג הראשון. ירושלים נמצאת מזרחה מתל אביב, ולכן חישוב ברמת הים נותן לה שקיעה ב־19:16 — שתי דקות לפני תל אביב. בפועל היא שוקעת ב־19:20, ארבע דקות אחרי החישוב הזה, וכל ההפרש מגיע מ־754 המטרים. כך יוצא שירושלים שוקעת שתי דקות אחרי תל אביב, ולא לפניה.
ובכל זאת ירושלים נכנסת לשבת 18 דקות לפני תל אביב, פשוט מפני שנהוג בה להדליק 40 דקות לפני השקיעה במקום 20.
20 דקות, 40 דקות, 18 דקות — מה המקור
הדלקת הנרות לפני השקיעה נובעת מ“תוספת שבת”: מוסיפים מהחול על הקודש ומקבלים את השבת מוקדם, כדי לא להתקרב לגבול. כמה מוסיפים — זה מנהג, ולכן הוא נבדל ממקום למקום.
- 20 דקות — המקובל ברוב יישובי הארץ, וברירת המחדל בכלי.
- 40 דקות — מנהג ירושלים, מקובע בלוחות הזמנים הירושלמיים מזה דורות. זה גם המנהג היחיד שהכלי מקודד מראש: בוחרים ירושלים, והבורר קופץ ל־40 מעצמו. בכל שאר היישובים אנחנו לא מכריעים במקומכם.
- 18 דקות — המקובל בקהילות רבות בחו“ל.
- 30 דקות — מנהג חיפה, ולצדה קהילות נוספות בארץ. ההסבר המקובל לחיפה הוא טופוגרפי: הכרמל מסתיר את השמש מחלקים גדולים מהעיר עוד לפני שהיא שוקעת באמת. את המנהג הזה הכלי לא מקדים מעצמו, ולכן בחיפה צריך לבחור 30 בבורר.
הכלי מציע את ארבעת הערכים האלה בלבד. אם בקהילה שלכם נהוג מספר אחר, ההפרש קל לחישוב ידני מתוך שעת השקיעה שמוצגת ממילא.
צאת השבת — למה יש כמה מספרים לאותו רגע
צאת הכוכבים מוגדרת בהופעת שלושה כוכבים בינוניים. זו הגדרה של תצפית ולא של שעון, ולכן הלוחות מתרגמים אותה למספרים — ולא לאותו מספר.
הגישה המוקדמת, המיוחסת לגאונים, קושרת את הלילה לזמן קצר יחסית אחרי השקיעה, כשהשמים כבר חשוכים; בלוחות המודרניים היא מיוצגת בזווית שמש או במספר דקות קבוע. גישת רבנו תם נשענת על חישוב של ארבעה מיל אחרי השקיעה ומגיעה ל־72 דקות — המאוחרת מבין השתיים, ויש הנוהגים כמותה במוצאי שבת.
הכלי מממש שלוש אפשרויות:
| שיטה | מה היא מחשבת |
|---|---|
| 8.5 מעלות (ברירת מחדל) | הרגע שבו מרכז השמש נמצא 8.5 מעלות מתחת לאופק |
| 42 דקות | 42 דקות קבועות אחרי השקיעה |
| רבנו תם | 72 דקות אחרי השקיעה |
שיטת המעלות היא אירוע אסטרונומי ולא מספר קבוע, ולכן היא זזה לאורך השנה: בתל אביב היא נופלת בין 36 ל־42 דקות אחרי השקיעה, תלוי בעונה. שיטת הדקות הקבועות, לעומתה, נותנת תמיד את אותו מרווח.
ההפרש בין רבנו תם לשיטת המעלות הוא כ־30 עד 40 דקות — בשבת שבטבלה למעלה, 19:53 מול 20:31 בירושלים. זה לא ניואנס, ולכן הכלי מציג את שלוש השיטות יחד ולא רק את הנבחרת.
המדריך הזה אינו פוסק הלכה, וגם הכלי לא. מנהגים נבדלים, וההכרעה שייכת ללוח של הקהילה שלכם ולרב שאתם שואלים.
הגובה — הפער שגורם לכם לחשוב שמשהו שגוי
ירושלים ב־754 מטר מרוויחה מהגובה ארבע דקות, צפת ב־850 מטר חמש דקות, באר שבע ב־260 מטר שלוש, ותל אביב — אפס.
לוחות רבים מחשבים “שקיעת מישור”, כלומר מתעלמים מהגובה, ואחרים מחשבים דווקא את השקיעה הנראית מהמקום עצמו — אין כאן תקן אחיד. הכלי שלנו מחשב כברירת מחדל את השקיעה הנראית מגובה היישוב, ולכן ייתכן פער של דקות ספורות מול לוח שאתם מכירים. זו לא שגיאה באף אחד מהצדדים אלא החלטה מתודולוגית שונה, ולכן הכלי חושף אותה כסימון שאפשר לבטל ולקבל במקומו את חישוב המישור.
שתי הסתייגויות חשובות:
- התיקון מניח שהאופק המערבי נמצא בגובה פני הים. זו הנחה סבירה בירושלים, ופחות סבירה ביישוב שיושב בבקעה מוקפת הרים. לכן ביישובים שגובהם אפס או שלילי — טבריה 200 מטר מתחת לפני הים, בית שאן 120 — הכלי לא מחיל תיקון בכלל ואומר זאת במפורש.
- שיטת המעלות אינה מושפעת מהגובה. 8.5 מעלות מתארות כמה חשוך בשמיים, וזה נמדד מול האופק הגאומטרי. שיטות הדקות הקבועות כן נמדדות מהשקיעה הנראית, ולכן הן כן זזות עם הגובה.
למה הזמנים זזים כל שבוע
שעון קיץ — הקפיצה הגדולה
שעון הקיץ בישראל מתחיל ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון של מרץ, ומסתיים ביום ראשון האחרון של אוקטובר. התאריכים משתנים משנה לשנה, ולכן הכלי לא מקודד היסט קבוע אלא שואל את מנגנון אזורי הזמן של הדפדפן מה ההיסט באותו רגע בדיוק.
התוצאה בשטח דרמטית. בתל אביב, השבת של 23 באוקטובר 2026 נכנסת ב־17:40, והשבת שאחריה — ב־16:33. יותר משעה הפרש בשבוע אחד.
ופרט קטן ששווה לדעת: המעבר לשעון קיץ נופל ביום שישי בשתיים לפנות בוקר, ולכן כבר בערב שבת של אותו שבוע ההדלקה קופצת שעה קדימה.
השבת המוקדמת ביותר אינה ביום הקצר בשנה
זו נקודה שמפתיעה רבים. השקיעה המוקדמת ביותר בישראל נופלת בסביבות 2–4 בדצמבר, ולא ב־21 בו, היום הקצר בשנה. השקיעה המאוחרת ביותר נופלת בסוף יוני או בתחילת יולי, ולא ב־21 ביוני. הסיבה היא משוואת הזמן — פער שנע עד כ־16 דקות בין “השמש האמיתית” לשעון האחיד, בגלל שמסלול כדור הארץ אינו מעגלי וצירו נטוי.
בפועל, בשנת 2026 בתל אביב: השבת שנכנסת הכי מוקדם היא ב־16:16, והמאוחרת ביותר ב־19:31. בירושלים, שנוהגת ב־40 דקות, הקצה המוקדם הוא 15:59.
ודבר אחד כמעט לא משתנה: השבת עצמה נמשכת סביב 25 שעות בכל עונה. מה שזז הוא מתי היא מתחילה, לא כמה היא נמשכת.
איך מוצאים את הזמן בלי שום כלי
- שעת השקיעה באפליקציית מזג האוויר — מוצגת באייפון ובאנדרואיד ליום הנוכחי ולפי המיקום שלכם. חסרו ממנה 20 דקות (או 40 בירושלים, 30 בחיפה) וקיבלתם קירוב טוב לזמן ההדלקה. שימו לב שהיא בדרך כלל מחושבת ברמת הים.
- לוח הקהילה או בית הכנסת — המקור המחייב מבחינת מנהג המקום, ולכן גם המקור שכדאי להעדיף במקרה של פער.
- הצפירה — בירושלים ובערים נוספות נשמעת צפירה לקראת כניסת השבת. היא סימן, לא לוח זמנים.
- לוחות שנה מודפסים מחלקים כמעט תמיד את הזמנים לפי כמה ערים מרכזיות בלבד, ולא לפי היישובים הקטנים שסביבן.
אם העתקתם זמנים מלוח PDF והעברית יצאה הפוכה או כג’יבריש, זו תקלה מוכרת ויש לה פתרון בהדבקה אחת — הסברנו אותה לעומק במדריך למה העברית יוצאת הפוכה מ־PDF.
מה הכלי עושה — ומה לא
הכלי מציג את השבת הקרובה מיד עם הפתיחה, ומתחתיה טבלה של שש שבתות רצופות שמתחילה בה עצמה, כדי שאפשר יהיה לתכנן חודש קדימה. כפתור ההעתקה מייצר סיכום טקסט שנוח לשלוח הלאה — למשל לקבוצת המשפחה, דרך קישור וואטסאפ מוכן — והוא כולל גם את הסתייגות ההלכה, כדי שהיא לא תיפול בדרך.
מה שהוא לא עושה, ובכוונה:
- אינו מחשב ערבי חג — ראש השנה, יום כיפור, סוכות ופסח אינם בכלי. הוא מחשב שבתות בלבד.
- אינו מציג פרשת שבוע או תאריך עברי. להמרת תאריכים יש כלי נפרד.
- אינו מבקש הרשאת מיקום. רשימת 40 היישובים מוטמעת בדף, ואתם בוחרים ממנה. באתר שכל כולו לא אוסף כלום, בקשת מיקום הייתה סתירה פנימית.
- אינו מכיר טופוגרפיה מקומית. הר או בניין שמסתירים את השמש מקדימים את השקיעה בפועל, ואת זה שום נוסחה לא יודעת.
- אינו פוסק הלכה. הוא מחשב זוויות שמש ומראה בדיוק לפי איזו הנחה כל מספר חושב.
שאלות שחוזרות
למה המספר שונה בדקה־שתיים מהלוח שלי? כמעט תמיד בגלל אחד משניים: מספר דקות ההדלקה שנבחר, או שאלת הגובה. שניהם ניתנים לשינוי בכלי, כדי שתוכלו להתאים אותו ללוח שאתם סומכים עליו.
זה עובד בלי אינטרנט? אחרי שהדף נטען, כן. החישוב כולו רץ בדפדפן, ואפשר לנתק את הרשת והוא ימשיך.
עד כמה זה מדויק? החישוב מיישם את אלגוריתם מיקום השמש של NOAA, ומוגבל לשנים 1900–2100. מיקום השמש עצמו מחושב עד כדי שניות, אבל שעת השקיעה בפועל מדויקת בסדר גודל של דקה: היא תלויה גם בשבירת האור באטמוספרה, שמשתנה עם הטמפרטורה והלחץ. זה הגבול האמיתי, לא רזולוציית החישוב. השקיעה מעוגלת כלפי מטה וצאת הכוכבים כלפי מעלה — כל אחת לצד הזהיר שלה.
היישוב שלי לא ברשימה. בחרו את הקרוב אליו — ורצוי גם בגובה דומה, לא רק קרוב במרחק. בגוש דן ההפרש בין יישוב לשכנו נשאר בתוך דקה אחת, אבל בהרים ובבקעות הוא גדול בהרבה: בין טבריה לצפת, שמרוחקות זו מזו כעשרים קילומטר בקו אווירי, יש חמש דקות — כמעט כולן בגלל הגובה. גם בתוך עיר משופעת כמו חיפה, מהנמל למרכז הכרמל, יש כשלוש דקות.