מתי מדליקים נרות שבת — ולמה יש ארבעה מספרים שונים
לוח אחד אומר 18 דקות לפני השקיעה, אחר אומר 20, ובירושלים מדליקים 40. זה לא בלבול ולא טעות — זו החלטה שונה על אותה שאלה, והמדריך הזה מסביר מאיפה כל מספר מגיע.
פורסם:
התשובה הקצרה
נרות שבת מדליקים לפני השקיעה, והמרווח המקובל הוא בין 18 ל־40 דקות. המספר הנפוץ ביותר בישראל הוא 20 דקות, בירושלים נהוג 40, ובקהילות שונות נהוגים 18 או 30.
השקיעה עצמה משתנה לפי יישוב ולפי תאריך, ולכן כלי זמני השבת מחשב את השקיעה למיקום שלכם ומחסר ממנה את מספר הדקות שתבחרו.
למה בכלל מדליקים לפני השקיעה
השקיעה היא הרגע שבו השבת נכנסת. הדלקת נרות אחריה כבר אינה אפשרית, ולכן נקבע מרווח ביטחון לפניה — “תוספת שבת”.
המרווח הזה אינו נגזר מהשמש אלא מהחלטה: כמה מוקדם להיכנס לשבת. וזו הסיבה שיש כמה מספרים ולא אחד. אין כאן חישוב אסטרונומי שאפשר לבדוק, אלא מנהג שהתקבל.
זה ההבדל המהותי בין הדלקת נרות לבין צאת השבת: בצאת השבת השיטות חלוקות על מה מגדיר את סוף היום, ובהדלקת נרות כולם מסכימים מהי השקיעה וחלוקים רק על כמה להקדים.
ארבעת המספרים
| דקות | היכן נהוג |
|---|---|
| 18 | קהילות רבות בחו״ל |
| 20 | המנהג הרווח ברוב יישובי הארץ, וברירת המחדל בכלי |
| 30 | חיפה, ולצדה קהילות נוספות |
| 40 | ירושלים |
המספר של ירושלים הוא היחיד שהכלי מקדים מעצמו. בוחרים ירושלים והבורר קופץ ל־40. בכל שאר הערים ברירת המחדל היא 20 — לא מפני ש־20 נכון יותר, אלא מפני שאיננו יודעים לאיזו קהילה אתם שייכים, והכרעה במקומכם הייתה הצגת מספר סמכותי בלי בסיס. גם בחיפה צריך לבחור 30 ידנית.
הרקע המלא לכל אחד מארבעת המנהגים — כולל ההסבר הטופוגרפי למנהג חיפה — נמצא במדריך הרחב על זמני השבת.
איך לדעת מה המספר שלכם
לפי הלוח של בית הכנסת או הקהילה שלכם, ולא לפי מה שגוגל מציג ראשון. שני בתי כנסת באותה שכונה יכולים לנהוג אחרת.
אם אין לכם לוח כזה — 20 דקות בישראל ו־18 בחו״ל הן ברירות המחדל המקובלות. ומי שמדליק מוקדם יותר אינו טועה: תוספת שבת גדולה יותר היא לחומרה, לא לקולה.
למה השעה משתנה כל שבוע
השקיעה זזה כל יום, ולכן גם זמן ההדלקה. הטווח השנתי רחב מכפי שרובנו מרגישים: בתל אביב, ב־20 דקות לפני השקיעה, השבת נכנסת הכי מוקדם ב־16:16 בסוף נובמבר והכי מאוחר ב־19:31 בסוף יוני — הפרש של יותר משלוש שעות.
הטווח הזה גדל ככל שהיישוב צפוני יותר, ולכן בקריית שמונה הוא רחב מאשר באילת. בכל דף יישוב מופיעים שני התאריכים המדויקים שלו.
שתי נקודות שתופסות אנשים לא מוכנים:
מעברי השעון. בסוף אוקטובר השעון מוזז שעה אחורה, ושבת נכנסת פתאום שעה מוקדם יותר — לא בגלל השמש אלא בגלל השעון. בסוף מרץ קורה ההפך, וזו השבת שבה הכי קל לאחר.
הפרשי מיקום. כל מעלה מזרחה מקדימה את השקיעה בארבע דקות, וגובה מאחר אותה. לכן לוח של עיר אחרת אינו מדויק גם כשהמרחק קטן — וזו הסיבה שיש דף לכל יישוב ולא לוח ארצי אחד.
למה שני לוחות מציגים שעה שונה לאותה עיר
כמעט תמיד זה אחד משלושה הבדלים, וכולם לגיטימיים:
- מספר דקות שונה — 20 מול 40 הוא הפער הגדול מכולם.
- תיקון גובה — יש לוחות שמחשבים שקיעה מפני הים ויש שמתחשבים בגובה היישוב. בירושלים ההפרש הוא כארבע דקות.
- עיגול — לוחות רבים מעגלים כלפי מטה לדקה שלמה, לחומרה.
הכלי מציג את השקיעה עצמה לצד זמן ההדלקה, ולכן אפשר לראות מאיזה משלושת ההבדלים נובע הפער במקום לנחש.
מה המדריך הזה אינו
הוא מסביר מאיפה המספרים מגיעים ואינו פוסק הלכה. באיזה מנהג לנהוג, ומה נוהגים במקום שלכם — שאלה לרב ולא לכלי חישוב.