המרת תאריך עברי

לא. כל החישוב מתבצע בדפדפן שלכם, על בסיס לוח השנה העברי שמובנה בכל דפדפן מודרני. התאריך שהזנתם — תאריך לידה, יום פטירה או כל תאריך אישי אחר — לא עוזב את המחשב ולא נשמר בשום מקום.

כי היום העברי מתחיל בשקיעה ולא בחצות. מי שנולד ביום שלישי בשעה עשר בבוקר ומי שנולד באותו יום שלישי בשעה תשע בערב — נולדו בשני תאריכים עבריים שונים. בכלי יש סימון "אחרי השקיעה" שמטפל בדיוק במקרה הזה. שעת השקיעה משתנה לפי מקום ותאריך, ולכן במקרי גבול של ממש כדאי לבדוק את שעת השקיעה באותו יום ובאותה עיר.

שבע פעמים בכל מחזור של תשע־עשרה שנה מוסיפים ללוח העברי חודש שלם, כדי שהחגים יישארו בעונה שלהם. בשנה כזו יש שלושה־עשר חודשים, ואדר מתפצל לאדר א׳ ולאדר ב׳. הכלי מזהה זאת לבד: בשנה מעוברת יופיעו שני האדרים ברשימת החודשים, ובשנה פשוטה יופיע אדר אחד.

מי שנפטר באדר של שנה פשוטה — בשנה מעוברת המנהגים חלוקים, ואין כאן מנהג אחד "רווח": השולחן ערוך (אורח חיים תקסח, ז) פוסק אדר ב׳ וכך נוהגים הספרדים, והרמ״א משיג שם ומסכם שהמנהג באדר א׳. הכלי מציג את שתי האפשרויות לבחירתכם, וברירת המחדל היא בחירה טכנית ולא הכרעה. גם תאריך שאינו קיים בכל שנה, כמו ל׳ בכסלו, מוזז אצלנו ליום האחרון של אותו חודש ומסומן בהערה. בכל מקרה גבול כזה כדאי לשאול רב — הכלי מחשב את הלוח, לא את ההלכה.

הזינו את תאריך הלידה הלועזי, סמנו אם השעה הייתה אחרי השקיעה, וקבלו את התאריך העברי. מתחת לתוצאה תופיע טבלה עם התאריכים הלועזיים שבהם יחול אותו תאריך עברי בחמש השנים הקרובות — זה יום ההולדת העברי, והוא נופל בכל שנה בתאריך לועזי אחר.

האותיות משמשות כמספרים: כ״ה הוא 25 ותשפ״ו הוא 5786, כשהאלף החמישי מושמט. הגרשיים נכנסים לפני האות האחרונה, וכשיש אות אחת בלבד משתמשים בגרש — למשל א׳ בתשרי. חמישה־עשר וששה־עשר נכתבים ט״ו וט״ז ולא י״ה וי״ו. הכלי מייצר את הכתיב הזה לבד, כולל הצורה הסופית בשנים כמו תש״ף.

הכלי תומך בשנים העבריות 5000 עד 6000, שהן בערך 1240 עד 2239 בלוח הלועזי. בתוך התחום הזה החישוב מדויק ליום, והוא נשען על אותו לוח שמובנה במערכת ההפעלה ובדפדפן. תאריכים לועזיים לפני 1582 מחושבים בלוח הגרגוריאני הרטרואקטיבי, ולא בלוח היוליאני שהיה נהוג אז בפועל.