דילוג לתוכן הראשי
כלים אונליין 100% בדפדפן שלך — דף הבית

סוף זמן קריאת שמע — מה זה, איך מחשבים, ומה ההבדל בין מג״א לגר״א

סוף זמן קריאת שמע של שחרית הוא סוף השעה השלישית של היום, כלומר אחרי רבע מהיום. אבל זו לא שעה של שעון, אלא "שעה זמנית" — החלק השנים־עשר של היום. מאחר שיש שתי דרכים למדוד את היום, יש גם שני זמנים: לפי המגן אברהם ולפי הגר״א.

מאת כלים אונליין פורסם:

רוצים לדלג ישר לכלי?

הנץ, סוף זמן קריאת שמע ושקיעה לפי עיר. הכול קורה בדפדפן שלכם — הקובץ לא נשלח לשום שרת.

זמני היום

בקצרה

  • סוף זמן קריאת שמע הוא סוף השעה הזמנית השלישית של היום. המקור: המשנה בברכות (פרק א, משנה ב), והשולחן ערוך פוסק כך (אורח חיים, סימן נח).
  • שעה זמנית היא החלק השנים־עשר של היום, ולכן היא ארוכה בקיץ וקצרה בחורף.
  • מג״א או גר״א: שתי דרכים למדוד את היום. לפי הגר״א היום הוא מהזריחה עד השקיעה. לפי המגן אברהם היום הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים. היום של המג״א מתחיל מוקדם יותר, ולכן גם סוף זמן קריאת שמע לפיו מוקדם יותר — בישראל בדרך כלל ב־35 עד 45 דקות.
  • את הזמן המדויק ליישוב שלכם, לכל תאריך, מחשבים בכלי זמני היום.

מה זו שעה זמנית

המשנה מונה את שעות היום כשתים־עשרה שעות, בלי קשר לעונה. לכן “שעה” בהלכה אינה 60 דקות של שעון, אלא החלק השנים־עשר של היום, באותו יום ובאותו מקום.

בקיץ היום ארוך, ושעה זמנית בירושלים מגיעה לכ־72 דקות. בחורף היום קצר, והיא יורדת לכ־51 דקות. כל זמני “סוף זמן” ו“מנחה” נספרים בשעות כאלה:

זמן חישוב
סוף זמן קריאת שמע 3 שעות זמניות מתחילת היום
סוף זמן תפילה 4 שעות זמניות מתחילת היום
חצות היום 6 שעות זמניות — אמצע היום
מנחה גדולה חצי שעה זמנית אחרי חצות
מנחה קטנה 9.5 שעות זמניות
פלג המנחה 10.75 שעות זמניות, כלומר שעה ורבע זמנית לפני סוף היום

מג״א וגר״א — מה ההבדל

ההבדל הוא רק בשאלה מאיפה עד איפה מודדים את היום:

  • הגר״א (הגאון מווילנה) — מהזריחה עד השקיעה. שלוש שעות זמניות מהזריחה הן סוף זמן קריאת שמע.
  • המגן אברהם — מעלות השחר עד צאת הכוכבים. היום הזה ארוך יותר ומתחיל מוקדם יותר, ולכן סוף שלוש השעות הראשונות שלו נופל מוקדם יותר.

יש המקפידים על הזמן של המג״א, המוקדם, ויש הנוהגים לפי הגר״א. זו שאלה של מנהג — בכל שאלה למעשה, הלוח של הקהילה והרב.

ואיך מגדירים עלות השחר וצאת הכוכבים?

גם כאן יש שיטות. בכלי שלנו עלות השחר היא הרגע שבו השמש נמצאת 16.1 מעלות מתחת לאופק — בישראל זה בערך 72 דקות לפני הזריחה באביב ובסתיו. יש לוחות שמחשבים את עלות השחר כ־72 דקות קבועות לפני הזריחה, ואז הזמן של המג״א אצלם יוצא שונה במעט, בעיקר בקיץ ובחורף.

איך הזמן משתנה במהלך השנה

לפי הכלי, בירושלים, ב־21 בכל אחד מהחודשים האלה ב־2026, בגובה העיר:

תאריך סוף זמן ק״ש — מג״א סוף זמן ק״ש — גר״א שעה זמנית (גר״א)
21 בינואר 08:36 09:11 53 דקות
21 במרץ 08:08 08:42 61 דקות
21 ביוני 08:23 09:05 72 דקות
21 בספטמבר 08:53 09:27 62 דקות
21 בדצמבר 08:27 09:03 51 דקות

שימו לב לשני דברים:

  1. בשעון, הזמן זז פחות ממה שהיה אפשר לצפות. בקיץ השמש זורחת מוקדם יותר, אבל שעון הקיץ מזיז את השעון שעה קדימה — ולכן בירושלים סוף זמן קריאת שמע לפי הגר״א נע לאורך השנה בין בערך 08:40 ל־09:30.
  2. בין יישובים ההבדל קטן. בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע הזמנים באותם ימים שונים מירושלים בדקות ספורות, בעיקר בגלל קו האורך.

ההפרשים האלה משתנים בדקה או שתיים משנה לשנה, ולכן הטבלה מציינת את השנה. לזמן של היום — הכלי, או ישירות זמני היום בירושלים.

ולמה הלוח בבית הכנסת אומר משהו אחר?

לרוב בגלל אחת משלוש סיבות:

  • גובה. יש לוחות שמחשבים זריחה ושקיעה בגובה פני הים, ויש שמחשבים לפי הגובה של העיר. בירושלים, בגובה 754 מטר, ההבדל יכול להגיע לכמה דקות. בכלי אפשר לבטל את תיקון הגובה.
  • הגדרת עלות השחר. 16.1 מעלות או 72 דקות קבועות, כמו שהוסבר למעלה.
  • עיגול. אצלנו זמן של סוף מעוגל תמיד כלפי מטה, כדי שהמספר על המסך לא ייתן לאף אחד דקה שאין לו.

הכלי מחשב זמנים אסטרונומיים ואינו פוסק הלכה. בקהילות שונות נהוגים זמנים שונים — היעזרו בלוח של הקהילה שלכם.

הכלים שהוזכרו במדריך