איך מקבלים ברקוד למוצר בישראל — GS1, קידומת 729 ומה עושים לבד
ברקוד הוא שני דברים שמתבלבלים ביניהם — מספר וציור. את הציור כל אחד יכול לייצר בשנייה. המספר, אם המוצר אמור להימכר בחנויות, צריך להגיע ממקום אחד מוסדר. הנה מה מקבלים מ־GS1 ישראל, מה המספרים אומרים, ומה עושים לבד.
מאת כלים אונליין פורסם:
רוצים לדלג ישר לכלי?
ברקוד EAN-13 או Code 128 להדפסה, ב־PNG או SVG. הכול קורה בדפדפן שלכם — הקובץ לא נשלח לשום שרת.
מחולל ברקודבקצרה
- ברקוד למוצר = מספר + ציור. את המספר (GTIN) מנפיקה בישראל GS1 ישראל. את הציור אפשר לייצר במחולל הברקוד מהמספר שקיבלתם.
- מצטרפים ל־GS1 ישראל, בוחרים חבילה לפי מספר המוצרים — 100 או 1,000 — ומקבלים מספר ספק שממנו בונים מספר לכל מוצר.
- 729 היא הקידומת של GS1 ישראל, ולא סימן לכך שהמוצר יוצר בישראל.
- כל גרסה של מוצר צריכה מספר משלה: גודל אחר, טעם אחר או צבע אחר — מספר חדש. ומספר שהוקצה למוצר לא חוזר לשימוש, גם אחרי שהמוצר ירד מהמדף.
- למלאי, למק״טים ולתיוג פנימי לא צריך את GS1 בכלל — ברקוד Code 128 עם מספר שאתם בוחרים עושה את העבודה.
המספר והציור — שני דברים שונים
כשאומרים “להוציא ברקוד למוצר”, מתכוונים כמעט תמיד למספר. הקווים השחורים הם רק דרך לכתוב אותו כך שסורק יקרא אותו: אותו מספר של 13 ספרות יכול להיות מצויר בכל תוכנה, בכל גודל, והקופה תקרא את אותן 13 ספרות.
מה שהקופה עושה עם המספר הוא לחפש אותו במאגר — איזה מוצר זה, מה המחיר. לכן המספר חייב להיות ייחודי: שני מוצרים עם אותו מספר הם בלבול בכל מקום בשרשרת. זה התפקיד של GS1, ארגון התקנים העולמי שמנהל את מספרי המוצר. בכל מדינה יש לו ארגון חבר, ובישראל זו GS1 ישראל, שמגדירה את עצמה כגוף הרשמי בישראל שמנפיק מספרי ברקוד לסימון מוצרים.
מה זה 729
מספר EAN-13 של מוצר ישראלי מתחיל בדרך כלל ב־729. זו הקידומת ש־GS1 הקצתה לסניף הישראלי שלה, והיא אומרת דבר אחד: המספר הונפק דרך GS1 ישראל.
היא לא אומרת איפה המוצר יוצר. GS1 עצמה מדגישה שהקידומת אינה מעידה על ארץ הייצור. חברה ישראלית שמייצרת במזרח אסיה יכולה להשתמש במספר 729, וחברה שמייצרת כאן יכולה להחזיק מספר מארגון GS1 של מדינה אחרת. לכן גם הטענה שאפשר לדעת לפי שלוש הספרות הראשונות “מאיפה המוצר באמת” אינה נכונה — לא לגבי ישראל ולא לגבי שום מדינה.
ממה מורכבות 13 הספרות
מספר EAN-13 מחולק לשלושה חלקים:
- מספר ספק (Company Prefix) — החלק שמזהה אתכם. הוא כולל את 729 בהתחלה, וזה מה שמקבלים מ־GS1 ישראל.
- מספר פריט — הספרות שאתם מקצים, אחת לכל מוצר.
- ספרת ביקורת — הספרה האחרונה, שמחושבת מכל הקודמות. היא שמאפשרת לסורק לזהות קריאה שגויה. מחולל הברקוד מחשב אותה לבד כשמזינים 12 ספרות, ומתריע כשמזינים 13 והאחרונה לא מתאימה.
ככל שמספר הספק ארוך יותר, נשארות פחות ספרות למספרי פריט. לפי GS1 ישראל:
| אורך מספר הספק | כמה מוצרים אפשר לסמן |
|---|---|
| 10 ספרות | 100 |
| 9 ספרות | 1,000 |
| 7 ספרות | 100,000 |
יש גם מספר ספק של 10 ספרות שמיועד למוצרים שנמכרים לפי משקל.
איך מצטרפים ל־GS1 ישראל
התהליך, כפי ש־GS1 ישראל מתארת אותו באתר שלה:
- בוחרים חבילה — מספר ספק ל־100 מוצרים או ל־1,000 מוצרים. לחברות טקסטיל יש גם חבילה ל־100,000 מוצרים, באישור GS1 ישראל.
- ממלאים וחותמים על הסכם הצטרפות ושולחים אותו במייל.
- מחכים לאישור ההסכם. GS1 ישראל מבקשת במפורש לא לשלם לפני שמגיע ממנה אישור.
- משלמים — בהעברה בנקאית או בכרטיס אשראי.
- מקבלים במייל את מספר הספק ואת מספרי הברקוד, תוך עד שני ימי עסקים מהתשלום.
על העלות: יש דמי הצטרפות חד־פעמיים, מחיר לחבילה, ותשלום שנתי לכל מספר ספק לכל שנה קלנדרית — וצריך לחדש את הרישום השנתי כדי שהמספרים יישארו בתוקף. המחירים מתעדכנים, ולכן לא נכתבו כאן: את המחירון העדכני מוצאים בעמוד ההצטרפות של GS1 ישראל, או בשירות הלקוחות שלה.
כמה מספרים צריך
לא כמה מוצרים יש לכם — כמה גרסאות. GS1 ישראל קובעת ששינוי בתכולה, בצבע, בטעם או בגודל מחייב מספר חדש, וכך גם שינוי מותג. חולצה בחמש מידות ושלושה צבעים היא 15 מספרים, לא אחד. קרטון שמכיל כמה יחידות של אותו מוצר מקבל גם הוא מספר משלו.
שווה גם להשאיר מקום לגדילה: מספר שהוקצה למוצר לא חוזר לשימוש. מאז 1 בינואר 2019 אי אפשר להעביר מספר של מוצר שירד מהמדף למוצר אחר, גם אם עברו שנים — כי מוצר יכול להמשיך להופיע בחנויות מקוונות ובמאגרים הרבה אחרי שהפסיקו לייצר אותו. 100 מספרים נגמרים מהר יותר משנדמה.
אחרי שקיבלתם מספרים
- מקצים מספר לכל גרסה ורושמים בטבלה: המספר, המוצר, הגודל, הצבע. GS1 ישראל ממליצה לנהל מאגר מרכזי כזה, כדי שאותו מספר לא יוקצה פעמיים בטעות.
- מייצרים את הברקוד. הזינו את 12 הספרות הראשונות במחולל הברקוד, בחרו EAN-13, והורידו SVG — קובץ וקטורי שהגרפיקאי משלב באריזה והוא נשאר חד בכל גודל. יש לכם הרבה מוצרים? במצב “כמה ברקודים” מדביקים עמודה מאקסל ומקבלים קובץ ZIP עם ברקוד לכל שורה.
- בודקים את ההדפסה. סרקו את הברקוד מהמוקאפ המודפס, לא רק מהמסך. השאירו שוליים לבנים משני הצדדים, אל תצמצמו את הגובה עד שהקווים נעשים קצרצרים, והדפיסו בשחור על רקע בהיר — אדום, למשל, נעלם בעיני רוב הסורקים.
איזה סוג ברקוד
לפי GS1 ישראל, EAN-13 ו־UPC-A מיועדים לנקודת מכירה קמעונאית — הקופה בסופר. ITF-14 משמש לסימון מארזים וקרטונים במחסן. EAN-13 הוא ברירת המחדל בישראל; UPC-A רלוונטי בעיקר למוצרים שנמכרים בארצות הברית ובקנדה, ושם כדאי לברר מול GS1 ישראל מה נדרש לפני שמתחילים.
מה עושים לבד, בלי GS1
לא כל ברקוד צריך מספר רשום. מספר של GS1 נחוץ כשמישהו אחר צריך לזהות את המוצר — רשת שיווק, מפיץ, חנות מקוונת גדולה. כשרק אתם סורקים את הברקוד, אתם יכולים לבחור את המספר:
- מלאי ומחסן — מק״ט על כל מדף, ארגז או פריט, וסורק במקום הקלדה בספירת מלאי.
- ציוד ונכסים — מספר נכס על מחשבים, כלי עבודה או ספרים בספרייה.
- הזמנות ומשלוחים — מספר הזמנה על תעודת משלוח או על חבילה.
לכל אלה מתאים Code 128: הוא מקודד אותיות, ספרות וסימנים, באורך משתנה, וכל סורק קורא אותו. Code 39 קיים בעיקר במערכות ותיקות. דבר אחד אף ברקוד חד־ממדי לא עושה — עברית. כתבו את המק״ט באותיות באנגלית או בספרות, והדפיסו את השם העברי על המדבקה לידו. ואם צריך שקוד יכיל טקסט בעברית, קישור או פרטי קשר — זה התפקיד של קוד QR.
מה לא כדאי לעשות
לא להמציא מספר EAN-13 למוצר שיימכר בחנויות. הברקוד ייסרק, אבל אין שום ערובה שהמספר לא שייך כבר למוצר של מישהו אחר, ואז הקופה תזהה את המוצר שלכם כמשהו אחר לגמרי. לפני שמוצר נכנס לרשת שיווק, בררו מולה גם אילו דרישות יש לה לגבי הברקוד.